מתוך הרצאה בנושא הריון ולידה בכנס נשים הרות - ביה"ח לניאדו.
הבה נתבונן רגע בלידה מנקודת מבטו של התינוק, בתום תשעה חודשים ברחם הוא מכיר היטב את עולמו: בשלב זה הופכים הקולות, התחושות והמראות של עולמו לחלק ממנו כמו כפות ידיו ורגליו, אין זה עניין סתום ומסתורי.
הוא קיבל תשדורות מאימו ובאמצעותה מהעולם החיצוני.
התשדורות יפריעו רגעית לשלוותו ויתחילו להניח את היסודות הראשונים לחייו הרגשיים.
מסרים מוגבלים של דאגה יסייעו לעובר לפתח את עצמיותו. מסרים קצרים ומפריעי שלווה של יחס ערכי או מצוקה המשוגרים ע"י אם המקרינה בד"כ אותות של אהבה ואכפתיות, לא יזיקו לעובר אלא במקרים נדירים.
הלידה לעומת זאת, היא ההלם הרגשי-גופני המתמשך הראשון העובר על התינוק, והוא לעולם אינו שוכח כליל את החוויה .
עוברים עליו רגעים של הנאה חושית שלא תאמן- רגעים בהם כל חלקיק בגופו נשטף בנוזלים אימהיים חמימים והוא זוכה לעיסוי בין שריריה של האם במעבר בתעלת הלידה.
אך רגעים אלה מתחלפים באחרים בזמן המעבר הצר בתעלת הלידה רגעים הנושאים בחובם כאב ופחד רב.
אפילו במקרים הטובים ביותר, תהליך הלידה מזעזע את גופו של התינוק כמו ברעידת אדמה.
רגע אחד הוא צף בעונג בבריכת מי השפיר החמימים, ובמשנהו הוא נדחק לפתע אל תעלת הלידה וצוואר הרחם, ומתחילה בעבורו התנסות מענה העלולה להמשך שעות ארוכות.
רוב הזמן יטלטלוהו הצירים וההתכווצויות של הרחם וידחפו אותו יותר ויותר אל תוך תעלת הלידה.
ניתן לנחש מהי תחושתו של העובר רק כשאנו נמצאות בעיצומן של התכווצויות חזקות אלו.
גם סיומה של הלידה אינו מקל עליו . כאשר הוא עלול להילכד לפתע מלחצם של מלקחיים מתכתיים ומיד נמשכים שלושה קילוגרמים או יותר של גופו בכוח עצום קדימה, או לחילופין לחוש כיצד מוצמדת לקרקפתו אלקטרודה מתכתית זעירה המודדת את פעימות ליבו.מתוך( עולמו המסתורי של התינוק תרם לידתו).
גם אם הצליח התינוק להימלט מכל הנ"ל ולהיוולד בלידה רגילה .הוא עתיד למצוא את עצמו בהגיחו לאוויר העולם ,בחדר קר, רועש, תחת אורות מסנוורים וסביבו חבורת אנשים זרים הנוגעים בו תופסים בודקים מושכים ידיים ורגליים להצמדת צמידים לזיהוי.
מוחו של התינוק מתעד כל תחושה, הבעה ותנועה. דבר לא חומק מתשומת ליבו, אפילו פרטים זעירים ביותר יותירו בו זיכרונות בלתי נמחים, אם כי רק לעיתים נדירות יוכל התינוק להיזכר באופן ספונטאני בחוויות אלה בעתיד.
הליכי הלידה מניבים מעין פעולה של שכחה- מחקרים שנעשו בבעלי חיים הוכיחו כי האוקסיטוצין אותו הורמון הגורם להתכווצויות ולהפרשת חלב בהנקה . הוא הגורם לשכחה וזיכרונות רבים נשמטים מזיכרוננו .
ידוע בוודאות כי זיכרונות הלידה הכן קיימים, ואנו אף יודעים שניתן לעורר אותם שוב באמצעות היפנוזה ואמצעים אחרים (מתוך הספר "תינוקות זוכרים לידה").
כל הידע הנ"ל לקוח מתוך מחקרים שנעשו בעולם על בעלי חיים מפותחים וכן על בני אדם.
ולכן לא חשוב באילו אמצעים תבחרו ללידה כל זמן שהלידה מתנהלת בצורה תקינה ולאם ולעובר שלום. זכרו : יש בידכם אפשרות לרכך את הטראומה לעובר בהגיחו לאוויר העולם.
בעזרת אמצעים פשוטים כגון: שקט, נוכחות דלילה בזמן הלידה , להנמיך את אורות הזרקורים, ולהשתדל שיהיה מונח ישירות על בטן אימו רצוי בצד שמאל – שם ימשיך לשמוע את פעימות הלב המוכרות והמרגיעות. מיד לאחר חיתוך חבל הטבור להצמידו לעור האם בצד הלב והשד. להשמיע לו קולות מוכרים של אימא ואבא.וכמה שפחות להיפרד ממנו אם ניתן.
בברכת אור ואהבה
רות פדידה- מיילדת ומנהלת" מרכז ירחי לידה".
הוסף תגובה