בדיקות שגרתיות ומעקב הריון

בדיקות סדירות

אלו בדיקות המתבצעות באופן סדיר בכל ביקור של מעקב ההריון.

משקל

במהלך ההריון ישקלו אותך בכל ביקור כדי לעקוב אחרי עליה מתאימה במשקל.
אישה עולה בדרך כלל בין 10-15 ק"ג במשקלה במשך ההריון.
העליה במשקל מורכבת ממשקל התינוק (3.3-3.8 ק"ג), השליה, הרחם ומי שפיר (4.3-5.8 ק"ג), ורקמת שדיים, נפח דם, נוזלים ומחסנים (5-8 ק"ג).

לחץ דם

ההריון כרוך בשינויים פיזיולוגיים רבים המשפיעים על היכולת הגופנית, ותובעים מאמץ מוגבר מהלב. לכן במהלך ההריון ימדדו לך לחץ דם באופן סדיר, כדי לאבחן מצב של יתר לחץ דם או עליה בלחץ דם כתוצאה מההריון.
חלק מהנשים ההרות מגיבות עם יתר לחץ דם המתחיל להופיע משבוע ה- 20 להריון. בין הנשים עם יתר לחץ דם לפעמים מתפתחת רעלת הריון.

רעלת הריון

רעלת הריון זוהי מחלה שסיבתה אינה ידועה. המחלה מתבטאת ביתר לחץ דם, בבצקות ובהפרשה מוגברת של חלבון בשתן. המחלה מופיעה בדרגות חומרה שונות וברוב המקרים כאשר יש עליה קלה בלחץ הדם, האישה ההרה עדיין לא מרגישה סימנים או הפרעות כלשהן. רעלת הריון חמורה יכולה לגרום לפגיעה בגדילת העובר, לפגות, ופגיעה
בתפקודי הכליה של האישה. סימני המחלה של רעלת הריון הם כאבי ראש, נפיחות פתאומית בעיקר של הידיים והרגלים, כאבים ברום הבטן ולעיתים טשטוש ראיה. לכן חשוב שיבוצעו בדיקות לחץ דם, חלבון בשתן ובצקות בגוף באופן שגרתי במהלך ההריון על מנת למנוע סיבוכים אימהיים ועובריים.


בדיקות דם שגרתיות

סוג דם, Rh ו-COOMBS

בדיקת סוג דם ו Rh מתבצעת בהריון ראשון ובהעדר מידע בהריונות הבאים. הבדיקה נועדה לאבחן את סוג דם של האישה.

כאשר לאישה סוג דם Rh שלילי ( - ), אם סוג הדם של העובר הוא: Rh חיובי ( +) עלולים להתפתח אצל האם נוגדנים נגד כדוריות דם של העובר. כתוצאה מכך יכול להגרם הרס דם ואנמיה אצל העובר, אשר לעיתים היא קשה.
קיים טיפול מונע יעיל שהיא זריקת חיסון ANTI D המנטרלת את תגובת האם כנגד כדוריות הדם של העובר.
לכן לנשים הרות עם Rh שלילי (-) תעשנה בכל הריון שתי בדיקות COOMBS. מטרת בדיקת ה COOMBS היא לברר האם האישה ההרה פיתחה נוגדנים לגורם ה Rh. אישה הרה עם Rh שלילי(-), עם בדיקת COOMBS שלילי אשר על פי בדיקה לא פיתחה עדיין נוגדנים לגורם ה Rh, תקבל זריקת ANTI D בשבוע ה - 28 להריונה.
אישה אשר פיתחה כבר נוגדנים תצטרך טיפול אחר ומעקב צמוד.
במקרה של דיקור מי שפיר יש לתת חיסון ANTI D מפוצל לשתי מנות, מנה שתינתן אחרי הדיקור ומנה שנייה בשבוע 28. חיסון זה יינתן גם במקרה של הפלה או חבלה בטנית.


ספירת דם כללית

מומלץ לבצע בדיקת ספירת דם בשבועות הראשונים להריון, בשבוע  - 24-28 שוב, וכן  6 שבועות לאחר הלידה. הבדיקה מיועדת לעקוב אחרי רמת ההמוגלובין בדם שמצביעה על יכולת הדם להעביר חמצן לעובר ולרקמות האם. הבדיקה נועדה לאבחן אנמיה, או המוגלובין לא תקין בהריון. בהריון חל מיהול של הדם ולכן רמת ההמוגלובין נמוכה
יותר יחסית לאישה הלא הרה.
אנמיה בהריון מוגדרת כשההמוגלובין פחות מ- 11 גר"% (בהשוואה ל 12-16). אנמיה עלולה לגרום עייפות, חולשה, כאבי ראש, ולעתים תחושת קושי בנשימה והאצה בדופק הלב. האנמיה הקשורה להריון נובעת לרוב מחוסר ברזל
ו/או חומצה פולית, ולעיתים רחוקות מחוסר ויטמין B12.

הריון מהווה מצב דחק למשק הברזל בגוף, ולא ניתן לקבל את תצרוכת הברזל הנחוצה בהריון מהדיאטה בלבד.
אי לכך מומלץ על תוסף ברזל מתום חודש השני להריון בנוסף לחומצה הפולית, על מנת לאפשר בנית כדוריות אדומות ורמת המוגלובין תקינה.

במידה ומופיעה אנמיה בספירת דם אפשר בדרך כלל לטפל בתופעה על ידי מתן ברזל במינון גבוה. חשיבות הבדיקות
החוזרות בכך שלעיתים מתפתחת אנמיה (חוסר דם) אצל האם במהלך ההריון.


סוכר בצום

מומלץ לבצע את הבדיקה בשבועות הראשונים להריון. הבדיקה מיועדת לשמש כבסיס למעקב ההריון. הבדיקה לא שוללת סוכרת הריון, מחלה המופיעה לפעמים משבוע ה- 20 להריון. אי לכך מומלץ לכל אישה לבצע העמסת סוכר בשבוע 28 -24 להריון (ראה העמסת סוכר).


VDRL - נוגדנים לעגבת

מומלץ לבצע בדיקת נוגדנים לעגבת לכל אישה בתחילת כל הריון.

זיהום העגבת (סיפיליס), נדיר יחסית, אך אצל אישה שנדבקה במחלה לפני ההריון או במהלכו, ולא טופלה כראוי, עלולה המחלה לגרום למות העובר (ב- 40% מהמקרים) או לפגיעות בכבד, במערכת העצבים והדם, בעור ובאברים אחרים של הילוד. אין חיסון למחלה זאת. מומלץ בדיקת נוגדנים בכל הריון.


נוגדנים לאדמת

מומלץ לבצע את הבדיקה במקרה של חשד קליני או בעת פעילות מוגברת של אדמת בארץ.

זיהום באדמת (Rubella) בטרימסטר הראשון להריון, עלול לגרום למומים מולדים בעיקר במערכת העצבים, הלב, הראיה והשמיעה של העובר. שגרת החיסונים בישראל הכוללת שתי מנות חיסון נגד המחלה, מונעת סיכון זה. כדאי לדאוג למתן שתי מנות עוד לפני ההריון אך לא במהלך ההריון.


טיי-זקס - בדיקת סינון לאוכלוסיות הנמצאות בסיכון גבוהה

טיי-זקס זוהי מחלה תורשתית הפוגעת בהתפתחות המוח וגורמת למוות בגיל הילדות.

הבדיקה מומלצת לאוכלוסיות בסיכון. הבדיקה מתבצעת בהריון ראשון, ובהריונות הבאים רק בהעדר מידע. הבדיקה מתבצעת אך ורק דרך התחנות של משרד הבריאות.


תלסמיה -בדיקת סינון לאוכלוסיות הנמצאות בסיכון גבוה

תלסמיה זוהי מחלה תורשתית בה קיים פגם בייצור באחת ממרכיבי ההמוגלובין. המחלה גורמת לאנמיה קשה בתינוק. בהתאם לתוצאות ספירת הדם תשלחנה לפי הצורך בדיקות נוספות לברור נשאות לתלסמיה. הבדיקה מתבצעת בהריון ראשון ובהריונות הבאים רק בהעדר מידע.


בדיקות גנטיות (בדיקות סינון)

לנשים שמחליטות על ביצוע בדיקות גנטיות העיתוי המקובל היא לפני ההריון או בהתחלת ההריון.


תבחין משולש (חלבון עוברי)

הבדיקה מתבצעת בשבוע 16-20 של ההריון (רצוי בשבוע 17) ומתבצעת בכל הריון. שם הבדיקה נגזר מכך שנבדקים בדם האם 3 חלבונים: חלבון עוברי (alpha feto-protein), חלבון הורמון שליתי ( b )HCG, והורמון E3. יש חשיבות גדולה לדיוק מירבי של שבוע ההריון בו התבצעה הבדיקה. מומלץ להגיע לבדיקה עם תוצאות האולטרא-סאונד שבוצע בשליש הראשון להריון שבו נקבע תאריך לידה משוער. דרגת הסיכון של האישה ההרה ללידת עובר עם תסמונת דאון, עובר עם מום בתעלה העצבית או מומים אחרים נקבעת על פי רמה של כל אחד מהחלבונים, בהתייחסות לשבוע הריון וגיל האישה. הבדיקה היא בדיקת סינון בלבד ולא קובעת ולא שוללת אבחנה סופית באופן החלטי. בדיקה תקינה גם לא שוללת אפשרות של מומים אלו.


העמסת סוכר (50 גרם) - GCT-Glucose Clearance Test

הבדיקה מומלצת לנשים הרות שלא בצום בין שבועות 24-28 להריון. האישה שותה מי סוכר ולאחר שעה מתבצעת הבדיקה. הבדיקה היא בדיקת סינון לסוכרת הריונית ומיועדת לכל אישה. סוכרת הריונית מוגדרת כסוכרת שמופיעה או אובחנה לראשונה בהריון. אבחון וטיפול מוקדם מקטינים את הסיכון לאם ולעובר.
הסוכר עובר בקלות לעובר ולכן גם במצבים של עליה קלה ברמת הסוכר בדם אימהי, רמת הסוכר בעובר עולה. עליה ברמת הסוכר העוברי גורמת לעליה בהפרשת האינסולין העוברי, ובעקבותיו לגדילה מוגזמת של העובר. בעיה שכיחה בהריונות עם סוכרת היא עוברים גדולים (מעל ל- 4 קג') המקשים על תהליך הלידה ומצריכים לעיתים ניתוח קיסרי. לתינוק הנולד מופיעים לפעמים קשיי נשימה וקשיים בוויסות של רמת הסוכר.

סוכרת הריונית שכיחה יותר בקרב נשים עם מחלת סוכרת במשפחה, בנשים שילדו בעבר תינוק במשקל גבוה ובנשים עם הפרשה מוגברת של סוכר בשתן. מאחר וב- 40% מכלל ההריונות עם סוכרת הריונית לא ימצאו גורמים אלו, מומלץ על ביצוע העמסת סוכר לכל הנשים ההרות.

אם תוצאות הבדיקה אינן תקינות, תשלח האישה לבדיקה מאבחנת של העמסת סוכר 100 גרם Glucose Tolerance Test. הבדיקה המאבחנת נמשכת ל- 3 שעות.

רוב הנשים המאובחנות כסובלות מסוכרת הריונית נזקקות לטיפול על ידי דיאטה בלבד והנותרות יזדקקו לטיפול באינסולין. נשים עם סוכרת הריונית זקוקות למעקב קפדני בהריון, עם ניטור העובר והאם.


HbsAg - בדיקה לצהבת (דלקת כבד) B

הבדיקה מתבצעת רק לנשים בקבוצות סיכון או על פי התוויה רפואית.
צהבת B היא זיהום נגיפי של הכבד המועבר בדרך כלל על ידי מגע מיני או על ידי חשיפה לדם המזוהם בנגיף.


איידס - HIV

הבדיקה מתבצעת רק לנשים בקבוצות סיכון או על פי התוויה רפואית. איידס היא מחלה המועברת בדרך כלל על ידי מגע מיני או על ידי חשיפה לדם או הפרשות מזוהמים.


GBS Group B Strep

זיהום נרתיקי ע"י סטרפטוקוקוס מקבוצת B, עלול לגרום למחלה קשה בילוד. בדיקת המצאות החיידק בנרתיק תתבצע על פי שיקול דעת רפואי.


בדיקות שתן

שתן לכללית ולתרבית

מומלץ לבצע את הבדיקה בשבועות הראשונים להריון.
הבדיקה מתבצעת לצורך זיהוי מוקדם של זיהומים בכיס השתן. לכ- 5-10% מהנשים ההרות זיהומים בדרכי השתן במהלך ההריון. הסיבה לזיהומים קשורה, ככל הנראה, בשינוי בתפקוד מערכת השתן בהריון ולזיהומים העולים מהנרתיק. סיכון מוגבר לזיהומים בדרכי השתן בהריון מופיע אצל נשים עם זיהומים קודמים בדרכי השתן,
סוכרת, אבנים בכליות ושינויים אנטומיים בכליות.

במידה ומזוהה חיידק בדרכי השתן, יש לטפל באנטיביוטיקה ולבצע מעקב. סימפטומים העלולים להצביע על זיהומים בדרכי השתן כוללים צריבה, תכיפות ודחיפות במתן שתן, שתן דמי, כאבי גב, חום וצמרמורות. זיהומים בדרכי השתן בהריון מהווים גורם סיכון ללידה מוקדמת. ולכן עם הופעת אחד מהסימנים האלה מומלץ לפנות לצוות המטפל.

קיימים סוגי אנטיביוטיקה ספציפיים המומלצים לאישה ההרה. יש להימנע משימוש באנטיביוטיקה המכילה טרימטופרים, כגון ספטרין במהלך ההריון ובתקופה שבה האישה עשויה להרות.


בדיקה סונוגרפית (אולטרה-סאונד) של העובר

הבדיקה מבוססת על טכניקה על-קולית שבעזרתה מיוצר תמונת עובר על מסך מחשב.
במהלך הריון תקין מומלץ לבצע שתי בדיקות אולטרה-סאונד לכל אישה באופן שיגרתי:
הראשונה בשליש הראשון להריון, לשם קביעת גיל ההריון ומיקומו ברחם, מספר העוברים ונוכחות דופק עוברי.
השניה מתבצעת בשבוע 18-23 לקביעת גודל העובר, מיקום השליה, כמות מי השפיר ובדיקת מבנה גוף העובר. בדיקת מבנה גוף העובר נועדה בעיקר לנסות לגלות מספר מומים או ליקויים בעובר, אך אינה מאפשרת גילוי של כל המומים וההפרעות בהתפתחות העובר.

נוסף לבדיקות הנ"ל השגרתיות יש בדיקות אולטרה-סאונד אחרות, מפורטות יותר כגון שקיפות עורפית וסקר מערכות.